קרדיט: אקטיבסטילס
בזמן שיציינו ברחבי העולם את יום האישה, נשים בעזה שההפגזות סוגרות עליהן ינסו לשרוד עוד יום נוסף, להגן על גופן, על נפשן ועל בני משפחותיהן. כך, עד היום נהרגו כ-9,000 נשים על ידי הצבא, בעוד שאלפי נשים עדיין נעדרות או קבורות מתחת להריסות. האו"ם מעריך כי ככל שתימשך המתקפה, ייהרגו 63 נשים בממוצע מדי יום, כולל 37 אימהות שמותירות מאחוריהן ילדים יתומים ומשפחות מרוסקות.
המתקפה שפוגעת בממדים פיזיים ונפשיים עצומים התרחבה למאבק בלתי פוסק ברעב ברמה חריפה. 9 מתוך 10 נשים דיווחו שהן מתקשות לספק אוכל למשפחותיהן, חלקן נאלצות לחפש אוכל מתחת להריסות הבתים או בפחי הזבל, בעוד ש-4 מתוך 5 נשים נאלצות לדלג על ארוחות מדי יום כאשר כ-95% מהאימהות וויתרו על ארוחות רבות למען ילדיהן.
השפעת המלחמה על הנשים בעזה עצומה, ומעבר לפגיעה פיזית, כוללת גם טראומה נפשית ורגשית עמוקה. במשך 56 שנים שנות כיבוש צבאי ו-16 שנות מצור, איבדו הנשים את זכויותיהן, וכיום בצל ההתקפה ההרסנית, הן חשופות עוד יותר לפגיעה בזכויותיהן ובכבודן. ביום הזה שמציין אחוות נשים נשאר לי רק לקוות שנשים בעזה לא ירימו ידיים וימשיכו להיאבק.
על ישראל להפסיק את המתקפה באופן מיידי, ולהבטיח הכנסת וחלוקת סיוע לא מוגבל לכל רחבי הרצועה כולל דאגה לשיפור מערכת הבריאות, הצרכים התזונתיים והביטחון עבור כלל תושבי עזה, ובפרט נערות, נשים בהיריון, אימהות מניקות וילדים.
