מאז אוקטובר, ישראל מגבירה את הפקעת הקרקעות בשטח C– תוך כדי גירוש עשרות קהילות רועים פלסטיניות מבתיהן. בכך, עוקרת המדינה את הקהילות מאורח חייהן ופרנסתן, שכן בשטחים אלו מצויים מקורות המים והגידולים הדרושים לתושבים לרעות את עדריהם. בין השנים 2021-2023, גורשו שש קהילות, ומאז אוקטובר התעצמה אלימות המתנחלים והצבא, ונעקרו 16 קהילות נוספות.
זה למעלה מ-5 שנים שאנו שומעים על אלימות מתנחלים. שתי המילים השחוקות הללו מסתירות שגרה של מציאות מאיימת: החיים בסמיכות לחוות ומאחזי מתנחלים מתאפיינים בחשיפה יומיומית למנגנוני דיכוי וכפייה, בעוולות ואפליה שיטתית, ובתחושה מתמדת של חוסר ביטחון, ופחד. בנייר עמדה חדש אנחנו מתארות כיצד החיים תחת שיגרה אלימה משפיעים על תנאים מגדירי בריאות של פלסטינים ומהן ההשלכות הנפשיות והחברתיות.
קיראו את נייר העמדה החדש שלנו:
עברית | ערבית | אנגלית
אלימות כתנאי מגדיר בריאות: קהילות אלו נתונות לשילוב של אלימות מתנחלים וכוחות צבא המתבטאת בחסימת כבישים, זריקת אבנים לעבר מכוניות, בתים ורועים, פשיטה על בתים, על כפרים ועל אדמות חקלאיות, הצתת שדות ומטעי זיתים, עקירת עצים, ולעתים אף זריקת בקבוקי תבערה או שימוש בנשק חם. שגרה אלימה זו משרה תחושת פחד וחוסר ביטחון מתמשכים אשר מעבר לנזק הפיזי המיידי משאירים צלקות פסיכולוגיות ורגשיות ארוכות טווח. אלו מוצאות ביטוי לא רק ברמת הפרט – בכאב פיזי, או אובדן שמחת החיים, אלא גם ברמה הקולקטיבית, בערעור הלכידות החברתית, החלשת המבנים החברתיים ותחושת השייכות החיוניות לחוסן הפסיכולוגי הקהילתי והאישי.
התמשכות האלימות והעדר מענה מובילים לגירושן הסופי של הקהילות ממקומן, וכך עם אובדן שטחי המרעה ומקורות המים, נותרים התושבים ללא מקור הכנסה ומבלי שמישהו ייקח אחריות על בטחונם הכלכלי. כל זאת, תוך קטיעה של דפוסי החיים המסורתיים והפרקטיקות התרבותיות הנטועות עמוק בקשר שלהם לאדמה.
הלכידות הקהילתית שהצליחה לשרוד במשך עשרות שנות הכיבוש, מתערערת עתה מול תהליך מואץ של גירוש הקהילות ועקירתן ממקומן כאשר כל חבר וחברה בקהילה מאבדים את הרשת החברתית שהיה בה להעניק תחושה של שייכות ובטחון.
עתה, כשרוב ארגוני זכויות האדם והסיוע מתמקדים ובצדק בנעשה בעזה, ממשיכות הפגיעות בקהילות אלו ביתר שאת. מול מציאות זו יש צורך דחוף בפעולה לתמיכה בקהילות הפלסטיניות בשטח C: יש להביא להפסקת העקירה, להשבתן לבתיהן ולהשבת כבודן וזכותן לחיות בביטחון ולגדול, לגדל, לרעות, לבנות בתים ומבנים וליהנות מגישה למשאבים טבעיים, חברתיים ופוליטיים.
