תצלום: אקטיבסטילס
המתקפה חסרת התקדים על עזה והמצור שישראל מטילה עליה מעל לחמישה חודשים גרמו למשבר הומניטרי קטסטרופלי ברצועה, כאשר 75% מהתושבים נעקרו מבתיהם ולעבור לדרום הרצועה. תושבי עזה נתונים היום לרעב ברמה הגבוהה ביותר – הורים מחפשים לילדיהם מזון בערמות זבל, מדלגים על ארוחות, ולעיתים אף נאלצים לאכול מזון שמיועד לבעלי חיים.
ילדים, נשים וגברים נהרגים מדי יום כתוצאה מהתקפות הצבא ברחבי עזה ומרעב, מהיעדר מים נקיים לשתייה, ממחסור אקוטי בתרופות ובשירותים רפואיים ומהיעדר תנאים היגייניים בסיסיים; כאשר המצב חמור במיוחד בצפון הרצועה, בה שוהים כ-300 אלף בני אדם המצויים במצב של תת-תזונה חריף שכבר גרם למותם של עשרות תושבים, רובם ילדים וילדות.
על פי דיווחים של סוכנויות האו"ם ועל פי הוועדה לבדיקת רעב המוני (IPC), למעלה משני מיליון בני אדם בעזה נתונים לרמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף, כאשר למעלה ממיליון סובלים מרעב קטסטרופלי ברמה 5 – הרמה הגבוהה ביותר במדד ה-IPC. עד כה דווח על 27 ילדים שמתו מתת תזונה והתייבשות. המספר הזה רק ימשיך לעלות, ורבים יסבלו מהשפעות ארוכות טווח על התפתחותם הפיסית ובוודאי שגם על זו הנפשית.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש תיאר השבוע את המשבר בעזה כאירוע החמור ביותר של מצב רעב קטסטרופלי שתועד על ידי הוועדה לבדיקת רעב, כאשר הארגון סיווג רק שני מקרים אחרים כקטסטרופליים מאז הקמתו ב-2004 – בסומליה ב-2011 ובדרום סודן ב-2017.
פתרונות בהם מתהדרת ישראל דוגמת הצנחה של סיוע זעום מהאוויר, שכבר הרג 5 אנשים, או פתיחת נתיב ימי או מזח צף, שבנייתו תימשך שבועות ארוכים ויעילותו מוטלת בספק, אינם מסוגלים לענות על צרכיהם של יותר משני מיליון תושבי הרצועה הזקוקים למענה מיידי ואמיתי. מה גם שטענות בדבר צרכים צבאיים או גניבת סיוע בידי המונים רעבים מהווים תעמולת הסברה להסטת חובתה ואחריותה של ישראל כלפי אוכלוסייה מוגנת לפי החוק הבינלאומי.
בנוסף לכך, מספר המשאיות המוכנסות מהוות טיפה בים, ואין בכך כדי להתמודד עם המחסור העמוק שנוצר מאז, ועם העובדה כי בעזה כיום אין כלל ייצור מקומי של מזון כשישראל הפציצה מאפיות, שיטחה שטחים חקלאיים והרסה ותשתיות. על כן, במקום להתעסק בפלסטרים דיפלומטיים ופתרונות לא ריאליים, על הקהילה הבינלאומית ללחוץ על ישראל לפתוח את המעברים, לאפשר סיוע מהיר וללא מגבלות, ולהפסיק את המתקפה.
השבוע עתרנו לבג"ץ בשיתוף עם ארגוני זכויות האדם גישה, המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה – בדרישה כי יורה לממשלת ישראל לאפשר מעבר של כל משלוחי הסיוע והציוד ההומניטריים לעזה ולספק את כל שדרוש להישרדות האוכלוסייה האזרחית בהתאם לחובות ישראל ככוח כובש.
ככוח כובש, האחריות מוטלת על ישראל, אשר יכולה לשנות את המציאות הזו תוך כמה ימים דרך פתיחת מעברים והכנסת סיוע מהיר. המצפון האנושי, ובוודאי זה של קהילת הבריאות, חייב להתעורר ולקרוא להפסקת אש מיידית כתנאי הכרחי, גם אם לא מספק, למניעת רעב תמותה ותחלואה. כל יום שבו ישראל בוחרת שלא לפתוח את המעברים ומסרבת לדרישות להפסקת אש הוא יום שבו היא בוחרת להמשיך ולהרעיב באופן מכוון 2.2 מילון בני אדם. והיא עושה זאת מזה 170 ימים.
